וַיִּקְשֹׁ֨ר עָלָ֜יו בַּעְשָׁ֤א בֶן־אֲחִיָּה֙ לְבֵ֣ית יִשָּׂשכָ֔ר וַיַּכֵּ֣הוּ בַעְשָׁ֔א בְּגִבְּת֖וֹן אֲשֶׁ֣ר לַפְּלִשְׁתִּ֑ים וְנָדָב֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל צָרִ֖ים עַֽל־גִּבְּתֽוֹן׃
און בַעשא דער זון פֿון אַחִיהן, פֿון דעם הױז פֿון יִשׂשָׂכָר, האָט געמאַכט אַ בונט אױף אים, און בַעשא האָט אים געשלאָגן אין גִבתון װאָס געהערט צו די פּלשתּים, װען נָדבֿ און גאַנץ ישׂראל האָבן געלעגערט אױף גִבתון.
תורה תמימה
ערשנו רעננה. מה מטה זו אינה אלא לפו"ר, כך עד שנבנה ביהמ"ק כתיב (עזרא ב׳:ס״ד) כל הקהל כאהד ארבע רבוא, ומשנבנה פרו ורבו, דאמר ר' יוחנן, מגבת ועד אנטיפרס ס' רבוא עיירות היו והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים ראצ"ל אנטיפטרוס, והיא עיר שבנה הורדוס ביהודה וקראה ע"ש אביו אנטיפטר [ולפנים נקראת כפר סבא, ע' נדה ס"א א'], ועיר גבת אולי היא עיר גבתון במטה דן שנזכרת ביהושע (י"ט מ"ד, כ"א כ"ג) ובמ"א (ט"ו כ"ז) ועוד. וטעם כלל דרשה זו שמכנה ביהמ"ק בשם מטה עיין מש"כ לעיל אית קצ"ו. .
(מ"ר)
(מ"ר)